<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"א</h1>
<h2>דף טז.</h2>
ויריחו הוא תחלת הערבה מן הדרום, ולזה כשבאו שמואל הנביא ושאול המלך ע"ה, מלסייע אנשי יבש גלעד (שמואל א', י"א) אמר שמואל ע"ה, לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. ואף על פי שהארון בשילה היה, ככתוב (שמואל א', ד' ג') נקחה אלינו משילה את ארון ברית יי', זה המקום היה להם יותר קרוב, שעברו הירדן ופנו לדרום, ובאו דרך הערבה מיבש גלעד לערבות יריחו אשר שם הגלגל. אם ששמואל בחסידותו היה מבקר תמיד מקומות שהיה בהם קדושה, כמו שכתוב (שמואל א', ז' ט"ז) והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל, והגלגל, והמצפה ושפט את ישראל וכו', ותשובתו הרמתה כי שם ביתו. וכן ראוי לסבב ולבקר אותם המקומות הקדושים, אף בזמן הזה, שאין ספק שיש לעולם בהן ממין קדושתן הראשונה וכדאמרינן. וגם ציוני הצדיקים מדאמרינן ריש פרק סדר תעניות, ולמה יוצאין בבית הקברות, פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חמא בר חנינא, חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר כדי שיבקשו מתים רחמים עלינו. מאי בינייהו קברי גוים. וכן כלב דאמרינן פרק אלו נאמרין בכל לשון (סוטה ל"ד ב'), ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבואו מבעי ליה, אמר רב מלמד שפירש כלב מאחיו, הלך לחברון להשתטח על קברי אבות העולם, ואמר בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים, יהושע כבר בקש משה רבינו עליו רחמים. ומצאנו רבי בנאה דהוה מציין מערתא בסתם, פרק חזקת הבתים (ב"ב נ"ח א'), וריש לקיש פרק השוכר את הפועלים (ב"מ פ"ה ב') מערתא דרבנן בפרט. ורבי בנאה חכימא דיהודאי הוה. (ב"ב נ"ח ב'). ומסתברא, שבהליכה לא באו (בזה הדרך כמו) שמואל ושאול [בזה הדרך כמו בחזירתם] אלא מארץ בנימין לארץ אפרים, מדרום לצפון, לא ירדו הערבה לעבור הירדן, אלא מבזק ולהלן, שכן כתוב (שמואל א', י"א ח') ויפקדם בבזק.
